.jpg)
את ההיכרות שלי עם ברוש צריפי איטלקי גלאוקה לוקחת אותי 30 שנה לאחור.
בסוף שנות ה-80, הוענקה לי מילגה לטובת סיור מקצועי בארה"ב. המילגה איפשרה לי לעבור בין משתלות מובילות בארה"ב ולהביא רעיונות חדשניים לשוק השתלנות הישראלי.
כחלק מהביקור, הגעתי למשתלת מונרוביה שבקליפורניה. המשתלה היא מהמובילות בארה"ב ובעולם כולו בפיתוח זנים חדשים (*). בסופו של הביקור קיבלתי דוגמאות לברוש בעל תכונות ייחדויות.
שמו הבוטני: Cupressus semprevirens ‘Glauca’ – ברוש צריפי איטלקי גלאוקה. כשהגעתי חזרה מיהרתי להוסיף את הברוש למוצרים שהציעה המשתלה אותה ניהלתי באותה עת – משתלות גבעת ברנר.
עד מהרה הברוש התגלה כבעל תכונות ייחודיות שאין לו מתחרים.
1. עמידות – כל הבדיקות שנעשו (כולל במשרד החקלאות) הוכיחו את עמידותו בפני מזיקים ומחלות. כולנו מודעים למחלות והמזיקים בהם נתקפים הברושים בזנים האחרים (כמו סירידיום, דיפלודיה ועוד).
2. צפיפות – הברוש גדל בצפיפות שאיננה דומה לזו של הברושים האחרים
3. אחידות – בהיותו קלון (זן פטנט), הפריטים השונים אחידם במראם
4. גובהו 9-12 מטר בבגרותו רוחבו 0.9 – 1.2 מטר.
משך השנים הכנסתי את זן הברוש הייחודי לגנים שונים. גולת הכותרת שלו היתה בעת שהאדריכל והאומן דני קראוון תיכנן את כיכר הבימה. עצי הברוש השתולים בכיכר מביאים לידי ביטוי מיטבי את תכונותיו של הברוש. הצפיפות הרבה, האחידות והעמידות העניקו לכיכר מראה ייחודי.
בעת שמשתלת גבעת ברנר פסקה לגדל את הברוש, פתחתי אני את משתלת בילובמבו. הברוש הפך להיות חלק מקיו המוצרים של המשתלה. זרז משמעותי לגידולו של הברוש היו גני הבאהיים שבחיפה ועכו.
מאחר והברוש הוא מרכיב בסיסי בגינון הגנים הבאהיים, החליטו מתכנניו לעשות בו שימוש נירחב בעיקר לפיתוחים חדשים, ואכן העצים הוכיחו עצמם.
עץ הברוש הוא מרכיב חשוב בגינון המזרח תיכוני בכלל והישראלי בפרט. יש בו מרכיבים אסתטיים חשובים: טריות, צפיפות, תמירות, חוזק, אלמנט פיסולי, יצירת מימד מודגש בבניינים גבוהים, אחידות ועוד.
ברוש צריפי איטלקי גלאוקה נותן פיתרון מושלם ליישומו של הברוש בגן הישראלי.
(*) www.monrovia.com